מה זה אנדומטריוזיס?

חלל הרחם מצופה על ידי שכבת תאים הנקראים תאי רירית הרחם (אנדומטריום). אצל נשים עם אנדומטריוזיס, תאים דומים לתאי האנדומטריום נמצאים במיקום לא טבעי – בעיקר בחלל הבטן ובאגן.

התאים מפרישים חומרים שגורמים לתהליך דלקתי, שבעקבותיו נוצרות הדבקויות בין איברים שכנים. הם יכולים לחדור לעומקם של איברים כמו שלפוחית השתן והמעי וליצור רקמה צלקתית. השילוב של דלקת, הדבקויות ורקמת צלקת גורם לתסמינים שונים – כאב, בעיות ביציאות ובמתן שתן, והפרעות פוריות. תאי האנדומטריוזיס יכולים גם ליצור ציסטה בשחלות הנקראת אנדומטריומה.

מדובר במחלה כרונית ודלקתית המושפעת מהורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון.

שכיחות והופעה

אנדומטריוזיס מופיע אצל 10-15% מהנשים בגיל הפוריות, מגיל ההתבגרות ועד הפסקת המחזור החודשי.

  • בקרב נשים עם בעיות פוריות – שכיחות של 30-50%
  • בקרב נשים עם כאב אגני כרוני – שכיחות עד 80%
  • הסיכון גבוה פי 7 אצל נשים עם קרובת משפחה מדרגה ראשונה הסובלת מהמחלה
  • פער של 8-9 שנים בין הופעת התסמינים לאבחנה

אבחנה מוקדמת היא המפתח לטיפול מוצלח ולמניעת סיבוכים.

תסמינים וסימנים של אנדומטריוזיס

כאב

  • כאבי וסת עזים (dysmenorrhoea)
  • כאבים בשעת יחסי מין (dyspareunia עמוקה)
  • כאב במתן שתן (dysuria)
  • כאב בהפרשת צואה (dyschesia)
  • כאבים כרוניים באגן
  • אי נוחות בגב התחתון או בחלל הבטן

דימום חריג

  • הפרשות נרתיקיות חומות לפני או אחרי המחזור
  • דימום וסתי כבד (menorrhagia)
  • דימום בלתי סדיר

תסמיני מערכת העיכול

  • שלשול, עצירות או שלשולים ועצירות לסירוגין
  • נפיחות בבטן
  • תחושת לחץ בפי הטבעת (tenesmus)
  • בחילות
  • דימום רקטלי בזמן מחזור

תיאור קלאסי של נשים עם מעורבות מעי: עצירות במהלך החודש עם יציאות רכות בזמן המחזור. לעיתים נשים עם אנדומטריוזיס מאובחנות בטעות עם תסמונת המעי הרגיז עקב דמיון בתסמינים.

תסמיני מערכת השתן

  • תכיפות במתן שתן
  • כאב בבטן תחתונה בזמן התרוקנות
  • תסמינים הדומים לדלקת בדרכי השתן ללא צמיחת חיידקים בתרבית

הפרעות פוריות

  • קושי להרות לאחר הפסקה של שנה באמצעי מניעה, כשכל הסיבות האחרות לאי-פוריות נבדקו ונשללו

תופעות נוספות

  • כאבים מחזוריים ברגליים
  • עייפות כרונית
  • הפרעות נפשיות כגון חרדה ודכאון

אין מתאם טוב בין חומרת התסמינים לבין מפושטות הנגעים בחלל הבטן. ישנן נשים עם נגעים מפושטים ללא תסמינים, ולעומתן נשים עם תסמינים קשים ונגעים מועטים בלבד.

אצל נשים עם אנדומטריוזיס יש שכיחות מוגברת של הפרעות הקשורות למערכת החיסון – נטיה לזיהומים (קנדידה וזיהומים חוזרים בדרכי השתן), אלרגיות ומחלות אוטואימוניות כגון לופוס והשימוטו.

מה גורם לאנדומטריוזיס?

למרות מחקר נרחב, עדיין לא נמצא הגורם המדויק להיווצרות המחלה. יש מספר תאוריות שמסבירות את הופעתה באופן חלקי:

תאוריית ה-Retrograde Menstruation

התאוריה המובילה, שהועלתה בשנות ה-20 של המאה הקודמת על ידי ד"ר J.A. Sampson. לפי התאוריה, בזמן המחזור חלק מנוזל הוסת עובר אחורנית דרך החצוצרות אל חלל הבטן, ותאי האנדומטריום מתיישבים על איברי האגן, נדבקים וחודרים פנימה.

אולם, תאוריה זו לבדה אינה מסבירה את המצב: אצל 70-90% מכלל הנשים ניתן למצוא נוזל וסת באגן בזמן המחזור, אך רק 10-15% יפתחו את המחלה.

תאוריות נוספות

  • תגובה חיסונית לקויה – הגוף אינו מצליח לזהות או לסלק את שתלי האנדומטריוזיס
  • הסבה תאית – תאים תקינים הופכים תחת תנאים מסוימים לתאים הדומים לתאי רירית הרחם
  • התפשטות לימפטית וכלי דם – תאים מגיעים לאזורים מרוחקים כמו ריאות, מוח ועור
  • חשיפה לרעלים סביבתיים – דיוקסין ואסבסט נמצאו כגורמים אפשריים. במחקרים על בעלי חיים נמצא כי חשיפה לדיוקסין גורמת להופעת אנדומטריוזיס

אבחון אנדומטריוזיס

אנמנזה ותשאול

החשד לאנדומטריוזיס עולה לאחר תשאול לגבי תסמינים ובעיות פוריות. התשאול כולל שאלות על גיל הופעת המחזור הראשון, תדירות וסדירות המחזור, הריונות קודמים, שימוש באמצעי מניעה, היסטוריה רפואית וכירורגית, והיסטוריה משפחתית של אנדומטריוזיס או סרטן גינקולוגי.

בדיקה גופנית

בדיקה נרתיקית עוזרת לקבוע את מיקום, גודל ותנועתיות הרחם. רחם מקובע הנוטה אחורנית עלול להצביע על הדבקויות חמורות. ניתן לזהות ציסטות בשחלות ונגעים מאחורי הנרתיק, בין הנרתיק לשלפוחית, ובאזורים נוספים.

בדיקה רקטלית נחוצה לעיתים אצל מטופלות עם תסמיני מעי, ויכולה לחשוף גבשושיות ורגישות טיפוסיים לאנדומטריוזיס בדרגה קשה.

אמצעי דימות

אולטראסאונד נרתיקי הוא אמצעי הדימות החשוב ביותר לאבחנה. הוא מאפשר זיהוי של:

  • ציסטות שחלתיות מסוג אנדומטריומות
  • אנדומטריוזיס בשריר הרחם (אדנומיוזיס)
  • הדבקויות באגן ונגעי אנדומטריוזיס
  • שרירנים ברחם ומומי רחם מולדים

אולטראסאונד רקטלי יכול לסייע בזיהוי מעורבות דופן המעי. CT ו-MRI משמשים במקרים של חשד למעורבות נרחבת של איברי האגן או לאימות אדנומיוזיס.

אין בדיקות דם לאבחון ודאי של המחלה. סמני הדם CA-125 ו-CA19-9 עלולים להיות מוגברים אצל נשים עם אנדומטריוזיס, אך אינם ספציפיים ויכולים להיות גבוהים גם במצבים אחרים.

לפרוסקופיה

הכלי המיטבי לאבחון אנדומטריוזיס הוא לפרוסקופיה. זוהי פעולה ניתוחית הנעשית דרך חורים קטנים בדופן הבטן, המאפשרת הסתכלות ישירה בחלל הבטן והאגן וביופסיות מנגעים חשודים.

תצורות הופעה אופייניות של אנדומטריוזיס:

  • נגעי "אבק שריפה" – שחורים-חומים נקודתיים
  • נגעים שלפוחיתיים
  • נגעי צלקת שטחיים בצבע לבן
  • נגעים חודרניים – חודרים לעומק 5 מ"מ ומעלה ויוצרים צלקת מעובה
  • אנדומטריומות ("ציסטות שוקולד") – ציסטות שחלתיות

הלפרוסקופיה מאפשרת לא רק אבחון אלא גם טיפול.

טיפול באנדומטריוזיס

מחקרים רבים מצביעים על פגיעה קשה באיכות החיים ובתפקוד היומיומי בעקבות אנדומטריוזיס, ועל שיפור משמעותי לאחר טיפול. הטיפול נחלק לשני מסלולים עיקריים – תרופתי וניתוחי.

שני מצבים מביאים להקלה ספונטנית של התסמינים: הריון ומנופאוזה. הטיפול התרופתי מבוסס על עקרונות דומים – דיכוי הורמונלי.

טיפול תרופתי

אצל חלק מהנשים ניתן להתחיל טיפול תרופתי על סמך חשד לאנדומטריוזיס, גם ללא אבחנה ניתוחית. הטיפול מאפשר הקלה בתסמינים אך לא משפיע על המהלך הטבעי של המחלה – עם הפסקת הטיפול יש לרוב חזרה של התסמינים.

NSAIDs – משככי כאבים

תרופות כגון וולטרן ואדביל מהוות קו ראשון לטיפול בכאבי מחזור. הן פועלות על שיכוך הכאב אך פחות יעילות לכאבים כרוניים כמו כאבים ביחסי מין. חשוב לדעת כי ל-NSAIDs תופעות לוואי חמורות כגון כיב קיבה ופגיעה בתפקוד כלייתי – יש להתאים כמות וסוג תרופה תוך מעקב.

גלולות למניעת הריון

ניתן לקחת גלולות באופן מחזורי או ברצף ללא הפסקה למשך עד 6 חודשים. השיטה הרציפה בטוחה ויעילה לא פחות מלקיחה מחזורית.

תופעות לוואי אפשריות: כאבי ראש, גודש בחזה, עלייה במשקל, בחילות, ירידה בחשק המיני. גלולות יכולות להעלות סיכון לקרישיות יתר – לא מומלצות לנשים מעשנות מעל גיל 35 ונשים עם סיפור של קרישיות יתר.

פרוגסטינים

תכשירי פרוגסטרון סינתטיים בצורת בליעה, הזרקה תוך-שרירית, שתל תת-עורי, או התקן תוך-רחמי. ברוב התכשירים אין סיכון מוגבר לקרישיות יתר ולכן מתאימים גם לנשים מעשנות.

חשוב: שימוש בהזרקה (Depot Provera) מעל שנתיים יכול לגרום לאבדן מסת עצם (הפיך) – יש לדאוג לסידן וויטמין D.

התקן תוך-רחמי הורמונלי (Mirena)

מפריש פרוגסטין מסוג Levonorgestrel. יעיל כאמצעי מניעה ומפחית משמעותית את הדימום הוסתי ותסמיני אנדומטריוזיס. מומלץ בעיקר לנשים שילדו ואינן מעוניינות להרות בטווח הקרוב. מתאים גם לאחר ניתוח למניעת חזרה ואצל נשים עם אדנומיוזיס.

דיאנוגסט (Dienogest)

התכשיר התרופתי היחיד בעל התוויה ברורה לטיפול באנדומטריוזיס. יעיל באותה מידה כמו GnRH-agonists אך ללא תופעות הלוואי המשמעותיות שלהם. תופעת הלוואי העיקרית – דימומים בלתי סדירים שאינם מסכנים. למרות שמונע ביוץ באופן מלא, התרופה לא הוגדרה כאמצעי מניעה.

GnRH Agonists

תכשירים שמדכאים את הציר ההורמונלי ויוצרים דמוי מנופאוזה. יעילים לטיפול בכאבים אך כרוכים בתופעות לוואי משמעותיות: גלי חום, יובש נרתיקי, שינויי מצב רוח קיצוניים, הפרעות שינה ודלדול מסת עצם.

מומלץ לא לטפל בהם לטווח ארוך. בשימוש מעל חצי שנה, יש להוסיף טיפול הורמונלי משלים (Add-back therapy) למניעת פגיעה בעצם.

Danazol

תכשיר אנדרוגני שכמעט אינו בשימוש כיום עקב תופעות לוואי חמורות: עור שמנוני, שיעור מוגבר, עלייה במשקל, אקנה, ובשימוש ממושך – שינויים קבועים בקול.

טיפול ניתוחי

הטיפול הניתוחי שמור בעיקר לנשים הרוצות להרות, במקרים של טיפול תרופתי בלתי יעיל, בנוכחות ציסטות שחלתיות, או ממצאים חריגים הדורשים בירור.

במהלך ניתוח לפרוסקופי ניתן להפריד הדבקויות, לבדוק כשירות חצוצרות, להסיר נגעים שטחיים ועמוקים, ולטפל בציסטות שחלתיות. כאשר המחלה מערבת מעי או שלפוחית השתן, ייתכן צורך בכריתה חלקית של האיבר.

סיבוכים: בחילה וכאבי כתפיים בכ-3% מהמקרים. סיבוכים חמורים נדירים – 0.6-1.8 מקרים לכל 1,000 ניתוחים.

מומלץ לבצע את הניתוח אך ורק אצל מומחה עם מיומנות וניסיון רב בטיפול באנדומטריוזיס. מחקרים הראו חשיבות גדולה לביצוע הניתוח על ידי מומחה מבחינת שיפור בתסמינים, שמירה על הפוריות ומניעת חזרת המחלה.

אנדומטריוזיס ופוריות

אנדומטריוזיס היא סיבה שכיחה להפרעות פוריות. בקרב 30-50% מנשים עם אי-פוריות ניתן למצוא אנדומטריוזיס. הפגיעה בפוריות מתרחשת במספר מנגנונים:

פגיעה בשחלה

  • פגיעה ברזרבה השחלתית עקב מתיחת רקמת השחלה ושחרור חומרים רעילים מתאי האנדומטריוזיס
  • קצב ירידה מואץ ברזרבה השחלתית, שמתחיל לפני גיל 37

פגיעה בהפריה

  • חסימה של החצוצרות על ידי הדבקויות
  • פגיעה בתנועתיות החצוצרה ותאי הזרע
  • נזק ל-DNA של הזרע
  • הפרעה בחיבור ובחדירה של הזרע לביצית
  • חלוקה בלתי תקינה של תאי העובר

פגיעה ברחם

  • ייצור מקומי מוגבר של אסטרוגן
  • עמידות להשפעות פרוגסטרון על רירית הרחם
  • ייצור מוגבר של פרוסטהגלנדינים מכווצים
  • פגיעה בתנועתיות הרחם ודלקת מקומית

בירור פוריות

מומלץ לבצע הערכת רזרבה שחלתית באמצעות:

  • FSH ביום 3 למחזור – רמה גבוהה מעידה על ירידה ברזרבה
  • AMH – רמה נמוכה מעידה על ירידה ברזרבה. אינו תלוי בשלב המחזור או בשימוש בגלולות
  • ספירת זקיקים (Antral follicle count) – באולטראסאונד

יש להשלים בירור עם הערכת מצב החצוצרות (צילום רחם או לפרוסקופיה) ובדיקת זרע.

טיפול בפוריות

טיפולים תרופתיים מקלים על כאבים אך אינם משפרים את היכולת להרות ספונטנית. טיפול כירורגי או טכנולוגיות הפריה מתקדמות הם האופציות העיקריות. מומלץ להחליט על סוג הטיפול עם מומחה בתחום.

מצבים בהם מומלצת לפרוסקופיה:

  • נשים עם סימפטומים קשים שמחמירים לאחר הפסקת טיפול הורמונלי
  • נשים שעברו טיפולי IVF שנכשלו
  • נשים המעוניינות למצות אפשרות הריון ספונטני
  • ציסטות בעלות מראה חריג
  • אנדומטריומה בקוטר מעל 4 ס"מ

הפריה תוך-רחמית (IUI) יעילה לאנדומטריוזיס קלה-בינונית. הפריה חוץ-גופית (IVF) משמשת במקרים של חסימת חצוצרות, בעיות פוריות הגבר, או כישלון טיפולים אחרים. שימוש ב-GnRH agonists 3-6 חודשים לפני IVF משפר את סיכויי ההריון.

דיאטה ואורח חיים עם אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס היא מחלה תלוית אסטרוגן שמלווה בתהליך דלקתי נרחב. דיאטה מתאימה יכולה לשפר תסמינים ולהשפיע על התקדמות המחלה.

מזון מומלץ

  • סיבים תזונתיים (להפחתת רמות אסטרוגן) – שעועיות, אפונה, אורז חום, פירות וירקות, שיבולת שועל, דגנים מלאים
  • פיטואסטרוגנים (חוסמי רצפטור אסטרוגן) – עדשים, פטל, שום, כרוב, כרובית, אגוזים וזרעים
  • מאיצי מטבוליזם בכבד (פינוי אסטרוגן) – ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים
  • אומגה 3 (הפחתת פרוסטהגלנדינים) – שמן אגוזים, שמן/זרעי פשתן
  • מחזקי מערכת חיסון – בצל, שום, גזר, יוגורט, ג'ינג'ר, תה ירוק

מזון שיש להימנע ממנו

  • חיטה
  • בשר אדום – מעודד יצירת פרוסטהגלנדינים
  • קמח לבן, סוכר ודבש – מעוררים תגובה דלקתית
  • אלכוהול – מוריד רמות ויטמין B
  • קפאין – מגביר התכווצויות ומעלה אסטרוגן
  • מוצרי חלב – מעודדים דלקת
  • אוכל מטוגן ושומן רווי
  • מוצרי סויה – מכילים אסטרוגן

תוספי מזון וויטמינים

  • מגנזיום – מקל על כאבי וסת
  • אבץ – חשוב לפעילות אנזימתית, התחדשות תאים וחיזוק מערכת החיסון
  • סידן – ירידה ברמתו לפני הוסת גורמת להתכווצויות וכאבים
  • ברזל – חשוב לנשים עם דימום וסתי כבד
  • ויטמיני B – משפרים מטבוליזם והרגשה כללית
  • ויטמיני A, C, E וסלניום – מחזקים מערכת חיסון ומפחיתים דלקת

טיפולים תומכים נוספים

נשים הסובלות מלחץ נפשי, חרדה או מצוקה צריכות לפנות לטיפול פסיכולוגי. אצל נשים עם כאבי אגן עלול להתפתח כיווץ יתר של שרירי האגן שממשיך גם לאחר ניתוח – פיזיותרפיה של רצפת האגן יכולה לסייע.

טיפולים משלימים שנשים עם אנדומטריוזיס משתמשות בהם כוללים טיפול בצמחים, הומאופתיה, רפלקסולוגיה, רפואה סינית, דיקור ומדיטציה. אין מספיק נתונים מדעיים כדי להמליץ עליהם או לשלול אותם.

נשים רבות בוחרות לשלב טיפול קונבנציונלי עם גישות משלימות כמו רפואה סינית, המציעה פרוטוקולים ייעודיים לכאב, דלקת וחוסר איזון הורמונלי. דיקור ותרופות צמחים מסורתיות נחקרו בהקשר של אנדומטריוזיס ועשויות לסייע. מי שמתעניינת בגישה זו יכולה למצוא מידע מקצועי באנדוטנד, המתמחה ברפואה משלימה לנשים עם אנדומטריוזיס.

אנדומטריוזיס וסרטן

אנדומטריוזיס היא מחלה שפירה, אך במקרים נדירים יכולה להתפתח ממאירות שחלתית הקשורה בה – Endometriosis-associated ovarian carcinoma (EAOC). מדובר בעיקר בתת-טיפוסים clear-cell ו-endometrioid.

בניגוד לסוגי סרטן שחלה נפוצים יותר, EAOC מתגלה לרוב בשלבים מוקדמים והפרוגנוזה טובה יותר. הסיכון של אשה עם אנדומטריוזיס לפתח ממאירות שחלתית עומד על כ-2.5% – פי 1.5-2 מאשה ללא אנדומטריוזיס.

מומלץ במהלך ניתוח להסיר ציסטה שחלתית או לפחות לבצע ביופסיה. אצל נשים עם חשד לאנדומטריומה שאינן עוברות ניתוח, מומלץ מעקב שמרני הכולל אולטראסאונד ובדיקת CA-125 כל 4-6 חודשים.

טיפול בגלולות למניעת הריון עשוי להפחית את הסיכון לממאירות שחלתית.

אנדומטריוזיס בקרב נערות

אבחון אנדומטריוזיס בקרב נשים צעירות מתעכב לעיתים קרובות מכיוון שהכאבים מיוחסים לכאבי מחזור "נורמליים". אנדומטריוזיס קיים בקרב 50-70% מהנערות עם כאבי מחזור חזקים שאינם מטופלים.

ממצאים חשובים:

  • ל-66% מהנשים עם אנדומטריוזיס היו תסמינים לפני גיל 20
  • 47% ביקרו אצל חמישה רופאים או יותר לפני קביעת האבחנה
  • כאבים שמפריעים ללימודים או עבודה דורשים התייחסות ולא התעלמות

טיפול ב-NSAIDs וגלולות מתאים לרוב הנערות. עבור מי שלא מגיבה, נדרשת הפניה מוקדמת לבדיקות נוספות, כולל לפרוסקופיה על ידי כירורג מנוסה – שכן לאנדומטריוזיס בקרב נערות יש מראה שונה בחלל הבטן (סבירות גבוהה יותר לנגעים שקופים ונמוכה יותר לנגעים קלאסיים).

טיפול מוקדם באנדומטריוזיס נותן תוצאות מיטביות ומונע התדרדרות חברתית ולימודית.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן